במאמר זה בחרתי לחקור מאפיינים משותפים לערים מימי הביניים כגון סיינה, סן ג'ימיניאנו, פירנצה, בולוניה והעיר שבה אני גר – עכו. מצד אחד, מה כבר יכול להיות משותף ביניהן? הרי אנו במזרח התיכון, והן – באירופה. אך מסתבר שיש לא מעט דמיון, ואחד מהאלמנטים הבולטים הוא מגדלים שנבנו במאות ה-12 וה-13. החלטתי לנתח את תפקידם של מגדלים אלה כסמלים של שלטון, עושר וביטחון, ולבחון את משמעותם בהקשרים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים.
כדי להתחיל את הניתוח, חשוב להבין לשם מה נבנו מגדלים אלה. סביר להניח שהיו להם תפקידים הגנתיים, אך אין הכוונה למגדלים שנבנו כחלק מחומות העיר – אלא למגדלים שהוקמו בתוך העיר עצמה.
אירופה של ימי הביניים התאפיינה ביצירות אדריכליות מרשימות בדמות מגדלים גבוהים, שנבנו במאות ה-12 וה-13. מגדלים אלו, שהפכו לסמלים של כוח, עושר וביטחון, שילבו בין פונקציות הגנתיות לבין צורכי ייצוג ומעמד.
שאלה מתבקשת היא – מי בנה את המגדלים? בנייתם דרשה משאבים רבים והייתה יקרה. אצילים, סוחרים או אנשי כנסייה עשירים היו מוכנים להשקיע בבניית מגדלים מרשימים שסימלו יוקרה. רוב המגדלים נבנו מאבן, כדי להבטיח יציבות ועמידות, ובכך חיזקו את מעמדם בנוף העירוני. חלונות צרים עם סולמות היו מאפיין נפוץ, ושימשו גם לאוורור וגם לירי חצים או קשתות בעת הצורך – כשהם מוגנים על ידי סורגים.
המבנים הגבוהים האלה לא שימשו רק לתצפית והתרעה מוקדמת, אלא גם להעברת מסרים לתושבים – באמצעות עשן, לפידים או סמלים. מגדלים סימלו את עושרו והשפעתו של הבעלים, והעידו על פריחה כלכלית והתפתחות עירונית. לעיתים שימשו גם למגורים או למסחר – הקומות העליונות שימשו למגורים, והתחתונות להשכרה או למסחר, תוך ניצול חכם של החלל. לא פעם הפכו המגדלים גם לסמלים תרבותיים ודתיים – בהם נערכו טקסים וחגיגות, והם שימשו נקודת ציון עבור זרים. קישוטי פסגה כמו דגלים וצלבים הדגישו את חשיבותם הסמלית.
אז איך כל זה מתחבר לעכו? כל מה שצריך זה לפתוח את מפת עכו מהמאה ה-13, שצוירה בידי מרינו סאנוטו האב (1260–1338), היסטוריון ופוליטיקאי ונציאני. במפה שלו, שפורסמה ב-"Liber Secretorum Fidelium Crucis", רואים שעכו מוקפת חומה כפולה עם מגדלים רבים – וחלקם בתוך העיר עצמה!
בלטינית – פירושה מגדל. במפה מופיעים 22 מגדלים המובנים בחומה, כל אחד בשם שונה – מגדל האנגלים, מגדל הארורים, מגדל ניקולאס הקדוש, מגדל הצליינים וכו’. אך כאן אתמקד דווקא במגדלים שבתוך העיר – כמו t’ris Alamanor, שני מגדלים ברובע הטמפלרים ועוד שניים ליד הנמל.
נתחיל ב-"T’ris Alamanor". מישהו יודע מה מקור השם? השם "Allemagne" בצרפתית – גרמניה – מקורו בעם האלמאנים, עם גרמאני קדום. המונח מופיע גם בערבית (ألمانيا), בטורקית (Almanya), בספרדית (Alemania), בפורטוגזית (Alemanha), בוולשית ובפרסית. מי היה כל כך חזק כדי לבנות מגדל בעכו? כמובן – המסדר הטבטוני. כעת אנו מבינים שהמסדרים הצבאיים היו בין אלה שיכלו להרשות לעצמם לבנות מגדלים, כסמל לנוכחות וכאמצעי הגנה.
נעבור כעת לאזור שבו נפגשים שלושה רבעים גדולים (למעשה ארבעה, אך נניח לונציה לעת עתה), ונזכר בסיפור מעניין.
דמיינו סצנה כזו:
ברובע הפיזאני, אחד המגדלים משקיף על הרחוב כמו שומר נצחי. בראש המגדל נפגשים שני אישים חשובים – סיר סוז’ר מלא-סיטה, קונסול פיזאני, ורוזן יפו ואשקלון, יואן מאיבלין. האחרון היה דמות חשובה בממלכת ירושלים, משפטן ויוצר "Livre des Assises", החיבור המשפטי הארוך והחשוב ביותר בממלכה.
שני האישים משוחחים על גג המגדל, כשלפתע קשת גנואזי מכוון לעבר הרוזן, מוכן לירות. אך אז מתערב הקונסול הגנואזי, אנסאלדו סבה, ומונע את הירי, מזכיר את הסכם הפסקת האש.
אך הסיפור לא נגמר. סיר לורנצו קופה קופיה מצהיר שלא יעזוב את עכו בלי לקחת עמו לוונציה אבן מייסוד המגדל הגנואזי. כך התחיל עימות שיוביל ל"מלחמת סבא הקדוש" (1256–1270).
ומה אנו לומדים? שהסכסוכים היו יומיומיים, אך גם – שהמרחק בין המגדלים הגנואזי והפיזאני היה בתחום טווח הירי של קשת – פחות מ-200 מטר. שניהם שכנו בדרום העיר, ברובע הטמפלרים.
איפה המגדלים עצמם? לא בטוח – ייתכן שהם קבורים תחת האדמה, או שמבנים עות’מאניים הוקמו עליהם.
מה כן ניתן לראות? המגדל המרשים ביותר הוא "אל-בורג’" ברובע הוונציאני.
שימו לב – זהו הקומה השנייה של המגדל. מעליה הייתה קומה שלישית, ולעיתים גם נשק כבד על הגג! ומה עם הקומה הראשונה? כרגיל, טורקית-עות’מאנית – קבורה עמוק באדמה. אנו נמצאים 10 מטר מעל פני הים.
נסתכל סביב המגדל: סימונים מסוניים, חרכי ירי, חלון מחודד. מגדל זה שולט על העיר וגם פונה לים – סמל של כוח, עושר ותפקוד משולב.
לעיתים המגדלים שימשו כשומרים על שערי הרובע – אולי גם כאן מדובר בגבול רובע ונציה?
עוד דוגמה – בית הסמוך לבית הכנסת של הרמח"ל. בשנת 2018 נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות. נמצא שמדובר בבניין בן 400 שנה שנבנה חלקית על שרידי מגדל קדום! כלומר – בני אדם חיו בתוך חומת רובע קדומה! לאחר מיפוי, התברר שהמגדל שייך לרובע הגנואזי, ותפקד בדיוק כמו באיטליה – שומר על כיכר, שער ובאר, ומביט לעבר רובע ההוספיטלרים.
לסיכום – עכו ספגה את התרבות הפרנקית של ימי הביניים, שנוצרה במסעות הצלב. אחד הסמלים המרכזיים של תרבות זו היה המגדל. לכל רובע היה לפחות מגדל אחד, לעיתים יותר. כמו בסן-ג’ימיניאנו – גם כאן כל אחד ניסה לבנות "גבוה יותר", ולהפגין עוצמה. מעבר לתחרות, המגדלים שימשו לתצפית, ביטחון וסמל סטטוס. קשה לדמיין זאת כיום, אך פעם עכו נראתה ממש כמו עיר איטלקית – עיר של מגדלים, מעין גורדי שחקים של ימי הביניים.